אחת המתנות הטובות שקיבלתי בשנה שעברה הייתה שאלה יסוד שהנחת אותי לאורך השנה, והיא :
מהו הדבר הטוב ביותר שקרה לך בשנה החולפת?
סוף פסוק.
שאלתי את השאלה חברים קרובים, וקיבלתי כמובן כל מיני תשובות, אבל התגובה המרכזית הייתה (וזה מאוד מסקרן) שאנשים לא חשבו ולא נתנו לכך את דעתם.
חשבתי לעצמי, הרי אנחנו רב הזמן מאחלים ומייחלים לטוב, אמנם כשזה קורה, זה עובר איכשהו על פני השטח, בלי שניקח רגע התבוננות ותשומת לב להכיר בכך שזה אכן קרה. חז"ל מכנים לתכונה הזאת - הכרת הטוב.
מה כוונה הכרת הטוב?
תשובה: שאנחנו מכירים בטוב שקורה לנו בחיים.
מהם הדברים הטובים שקרו לי השנה? מה באמת שימח אותי? מה עשה לי חיוך אמיתי בלב ובנפש?
את התשובה אפשר לשמור בבטן, לכתוב, לקפל או לשים במגירה.
לא חייבים לגלות אותה לכל. כן חייבים לזכור אותה טוב טוב :-)
ואם עניתם, אולי הכי טבעי יהיה לשאול ..
מהו הדבר הטוב שאתם מאחלים לעצמכם השנה? מה צריך לקרות, איזה אירוע, שבזכותו תוכלו לומר לעצמכם - וואו - זאת הייתה שנה נ-ה-ד-ר-ת !? בזכות המאורע הזה היה שווה לחיות את השנה !!!
בין התשובות העמוקות יותר שעניתי לעצמי לשאלה הזאת, הייתה ההבנה והחשיבות שיקרה משהו טוב ומשמעותי בחיים שלי. וגם החיים שלי יהיו בידיים שלי.
בין אם טעיתי, שאוכל לתקן. בין אם הוטב לי, אדרבה - אוכל לשמר ולשדרג את החוויה הזאת לעתיד לבוא.
בהקשר לנאמר, תחשבו גם על שני דברים נוספים:
אם וכאשר המציאות שאתם מייחלים לעצמכם, נבנתה, קיימת וניתנה לכם, במי לדעתכם יהיה זה תלוי המימוש וההגשמה שלה בחייכם?!
מה תחוו, איך תרגישו ואילו אנשים תהיו בזכות המחשבה הקטנה הזאת של הכרת הטוב שעברה בזה הרגע בין אזניכם?!
תהיו ברוכים, שה' ישמור אתכם ויגשים את כל משאלות ליבכם לטובה :-)
